"בסיום מסכת קידושין נאמר - "לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה", לעומת זאת במקום אחר מובא: "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה". מבהיר בעל החידושי הרי"ם: יש כאן כלל ויוצא מן הכלל. כאן אנו רואים את ההוראה לכלל: צוות נפלא שמלמד את הבוגרים אומנות נקיה על מנת שיחושו תורמים לחברה. והעבודה באווירה התורנית כאן היא גם בחינת עוה"ז וגם בחינת עוה"ב. הרב דב לוי ז"ל חולל מהפיכה. הפסוק במשלי: "בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אימו"- מדבר על כך שהבן החכם יוצא עם אביו ששמח ומתגאה בו בחוץ. אך בן כסיל- הבן הנחשל נשאר עם אימו בבית. על כתפיה נופל נטל הטיפול בילד המיוחד. הרב דב לוי ז"ל הוציא את הבן הנחשל מלהיות 'תוגת אימו'- הוציא אותו מן המחבוא בו היה עד לפני 40 שנה, הוציא אותו מן הבית ליד אימו- שם הסתירו אותו והתביישו בו, והצליח במקרים מסויימים להפוך אותו אפילו להיות 'ישמח אב'. בחורים כאלו שמופיעים בשירה מרגשת בכנסת (באירוע של הרב ליצמן) וגורמים לדמעות התרגשות, הערכה והערצה בקרב הקהל הם בבחינת 'ישמח אב'."

(חנוכת מבנה מע"ש 'אשירה', סיון, תשע"א – 2011)